כמה?! כמה אנשים?! כמה הזדמנויות?! זאת השאלה! למרות שזה כבר לא משנה. כבר פספסתי, הפסדתי, רציתי, חשבתי, התעניינתי, התעצלתי, פחדתי, בכיתי, נכשלתי מבלי לנסות. וזה הכי כואב. כואב. באשמתי.
ומה הכי גרוע?! שרק עכשיו הבנתי. אין מה להתבייש להיות עצמך. זה בסדר להתערב ולהגיד מה שאני חושבת. ואם מישהו מוצא חן בעיניי אני יכולה להתחיל איתו ויודעים מה? גם איתה! למה? כי זה מה שבא לי! לי! ומה שאתה חושב לא מעניין אף אחד, במיוחד לא אותי.
ואני ממליצה לכם לאמץ את זה, מי יודע כמה אתם מפסידים?!
;){kind=link}