אצלי אצלך ואצלו אותו הדבר בצורה שונה |
|
אלה החיים של כולנו, חלק מהשגרה. אנחנו רבים ומשלימים [או שלא]. אנחנו מעבירים את הזמן שלנו [לפחות משתדלים] עם אנשים שעושים לנו טוב, שאוהבים אותנו ולא יפגעו בנו. אנחנו נעלבים כשפוגעים בנו. בוכים כשרע לנו, צוחקים כשטוב. אנחנו לא אומרים את כל מה שאנחנו חושבים, ולא חושבים על כל מה שאנחנו אומרים [מה לעשות?]. לפעמים מרכלים עלינו, ולפעמים אנחנו אלה שמרכלים, גם אם אנחנו משתדלים שלא. אנחנו מקבלים ציונים גרועים ומנסים לשפר אותם. מקבלים ציונים טובים ומנסים לשמר אותם. שונאים שיעורי בית. לכולנו יש חלום. הוא משתנה. תמיד. אבל הוא קיים שם. לפעמים זה משהו קטן ולפעמים זה משהו גדול. אי אפשר לשנות את זה. זה ככה אצל כולם. זה החיים שלי, שלו, שלה, שלך, שלכם, שלהן ושל כולם יחד.
זה ככה. אי אפשר לשנות את זה. אבל ההחלטות שאנחנו מקבלים בנוגע לחלומות, לחברים ולציונים- שונות. כל אחד, כשיגדל, יעבוד בעבודה אחרת. במקום אחר. עם אנשים אחרים. לכל אחד את החברים הכי קרובים שלו. כל אחד עם הציונים שלו, גם אם הוא לא מרוצה או מרוצה. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה שהכי טובה לנו, לא לX, לא לY, לנו. אבל אנחנו צריכים לזכור מי החברים שלנו, להעריך אותם ולאהוב, לא להיות אגואיסטיים ולדאוג להם. כי בסופו של יום, הם אלה שיחזקו אותנו, הם אלה שישארו איתנו [אם אנחנו נשאר איתם]. |
|
|
|
|
|
;){kind=link}