- עכשו הן מתכתבות עליי.
- עכשו הן מרכלות עליי.
- עכשו הן מלכלכות עליי.
- עכשו הן מספרות סודות שלי.
- עכשו הן משחקות ברגשות שלי.
- עכשו הן מכאיבות לי.
- עכשו הן משקרות לי
- עכשו הן פוגעות בי.
- עכשו הן משחקות בי.
אבל הן כאלה. מחר אני אסלח להן. מחר אני יחשוב שאחרי הכל הן רצו בטובתי, שאחרי הכל זה לא כי הן רעות, זה כי הן עושות טעויות- כמו כולם.
אבל זה יחזור על עצמו, שוב ושוב ושוב ושוב... ואני לא אדע להתרחק, אני לא אדע לומר: "עד כאן! פגעתן בי מספיק!". אני יאמר "סליחה שאני כזאת, סליחה שנעלבתי, סליחה אם גם אני פגעתי." ואז אני שוב לא אדע מי חברה אמיתית. כי אתמול היא שיחקה בי ואתמול היא שיקרה לי ואתמול היא היתה נגדי. אז אולי אין לי חברות אמיתיות? אולי כולן מזויפות?
או שאולי זאת אני שנפגעת מכל שטות. אולי זאת אני שעשתה טעות? אולי בהכל אני אשמה, אולי זאת אני שלא צודקת?
אז אולי, ואולי לא. אולי אלה הן אשמות? בסופו של דבר לכל מטבע 2 צדדים. כולם אשמים.
או שזה בכלל לא נכון. אולי רק אחד פוגע והשני סופג הכל. "אז אסבול עוד קצת, בסופו של דבר היא תבין שאני גם כן טובה." .
אבל זה לא יקרה. הן ימשיכו לפגוע בי בלי סוף.
גם בלי סיבה. כי הן יתרגלו, זאת לא אני שאשמה, פשוט זה יותר רווחי לכן להשתמש בי ולזרוק.
;){kind=link}